אדם צובר נכסים רבים במהלך חייו, ובהתאם לצוואה או למצבו האישי (נשוי, גרוש, ידועים בציבור ועוד) מוגדרים נכסי המצווה ומהווים את העיזבון.
אדם בצוואה מגדיר את עיזבונו (ובאמצעות הסכמים משלימים כמו לדוג' הסכם ממון במידת הצורך) ואדם יכול להוריש רק את מה ששייך לו.
במקרים כמו לדוג' זוגיות שנייה או ידועים בציבור, היורשים עלולים לטעות ולחשוב כי מדובר בנכסים רבים כאשר בפועל המצב המשפטי – האישי הקיים, מצמצם מאוד את נכסי העיזבון ומעניק לבת הזוג מהזוגיות הנוספת נכסים מעצם השקעה בהם או אפילו מהיותה בת הזוג הנשואה או הידועה בציבור.
עריכת צוואה מתאימה ובמקרים מסוימים עריכת הסכמים משלימים ומתאימים תמנע את הבעיות ותגדיר את נכסי העיזבון לחלוקתם בעת הפקודה בצורה המתאימה והנכונה יותר.
לעתים מדובר בעיזבון פשוט וברור ואז די בצו ירושה או צו לקיום צוואה כדי שניתן יהיה למכור את הרכוש ולחלק אותו ואין צורך בהתערבות חיצונית.
מתי מומלץ למנות מנהל עיזבון?
לעיתים מדובר בעיזבון מורכב יותר הכולל נכסים שיש צורך לעשות פעולות משפטיות (לרשום ברישומים המתאימים, לדאוג להשכרה, לדאוג למכירה של תוצרת חקלאית במידת הצורך, לפעול בשם מניות בחברה או לבצע כל רישום מתאים וכדומה) ואז יש צורך במינוי מנהל עיזבון.
כאשר מדובר בנכסים רבים או מורכבים רצוי כבר בשלב בעריכת הצוואה להגדיר את האדם המתאים שיהיה מנהל העיזבון ויבצע את הפעולות הנדרשות, אך כאשר אדם לא מינה מנהל עיזבון זה ייעשה באמצעות מנהל עיזבון ממונה בהליך המשפטי.
