רשלנות רפואית בטיפול אורתודנטי

תחום רפואת השיניים האורתודנטית עוסק ביישור השן למנשך תקין. בנוסף למראה אטרקטיבי יותר, מנשך תקין מאפשר לעיסה יעילה יותר של המזון ועשוי להפחית תופעות של כאבי שיניים ולסת ואף כאבי ראש הנגרמים בשל מנשך לא תקין. הוא גם תורם תרומה משמעותית לבריאות הפה והלסת ולאיכות החיים. הטיפול האורתודנטי נפוץ בעיקר בקרב בני נוער, אך גם מבוגרים רבים בוחרים לתקן את מנחי השן הטבעיים שאיתם נולדו באמצעות טיפול אורתודנטי. אך למרות הטכנולוגיה המתקדמת והידע הרב שנצבר, עדיין מגיעים לפתחו של בית המשפט תביעות רבות בגין רשלנות רפואית. במאמר זה נסביר כל מה שצריך לדעת רשלנות רפואית בטיפול אותודנטי ומה ניתן לעשות בנידון. 

 

מהי אורתודנטיה ומי זקוק לה?

אורתודנטיה הינה אחד מן התחומים הכלולים ברפואת שיניים העוסק ביישור השיניים למנשך תקין. שיניים ישרות יותר הן באופן טבעי יפות יותר, כשאין מרווחים צרים מדי ביניהן קל יותר לצחצח אותן ולשמור על בריאותן, וכאשר מנשך הפה נסגר היטב, הן נשחקות פחות ונשמרות לאורך שנים ארוכות יותר. שלוש סיבות מצויינות אלו לשמירה על היגיינת פה ומראה אטרקטיבי יותר הפכו את תחום האורתודנטיה לטיפול הנפוץ ביותר בקרב בני נוער ומבוגרים. אך על מנת לעסוק במקצוע האורתודנטיה יש צורך בהכשרה מיוחדת ובהסמכה – על מנת להפוך לאורתודנט, על רופא השיניים לבצע הכשרה מתאימה על ידי מוסד מוכר ולקבל תעודת מומחה מטעם משרד הבריאות. רופא שיניים שהוא איננו אורתודנט  – אינו רשאי לעסוק בתחום גם אם יש לו ניסיון רב והבנה.

 

כיצד מתבצע תהליך יישור השיניים?

יישור השיניים הינו טיפול מתמשך שלעיתים לוקח שנים, אשר מתוכנן להשיג את מטרותיו שלב אחר שלב. האורתודנט מדביק על פני כל שן שיש ליישר קוביית מתכת ומותח על גביו תייל מתכת דק. משיכת התייל לאחור גורמת לאפקט איטי ומתמשך של לחץ הגורר ומקרב את השן למקומה המיועד. לעיתים נעזרים גם בגומיות הנמתחות על גבי קוביות המתכת כדי להגביר את האפקט ולדייק את תנועת השן, או בגשר חיצוני המורכב על הפנימי להאצת התהליך. הטיפול נמשך בממוצע בין שנתיים לחמש שנים בהתאם למצב מנחי השיניים שבפה, וכל זמן שהוא נמצא בתוך הפה הוא עלול לגרום לכאב בלעיסה, לסיכוי גבוה יותר לדלקות חניכיים בשל הקושי לצחצח את השיניים, לחתכים בפה בשל המגע בין החיך למתכת, לדיבור מעט לא ברור, ולהגבלה בסוגי המזון שניתן לאכול כדי שלא לפגוע בגשר. כיום ישנן דרכים רבות למנוע מן המטופלים סבל וזאת באמצעות משיחת משחות מאלחשות על החניכיים, שימוש בשעווה אורלית מיוחדת לצמצם את החיכוך בין רקמות החיך למתכת, ואמצעים שונים ומגוונים לניקוי הפה החל משטיפות פה מחטאות למיניהן, מברשות המותאמות לגשרים וכלה במכונות חשמליות היוצרות זרמי מים חזקים לניקוי יסודי יותר. לאחר שמוסר הגשר מן השיניים, כל התופעות המאפיינות אותו נעלמות ואינן.

 

מהי רשלנות רפואית בטיפול אורתודנטי?

רשלנות רפואית בטיפול אורתודנטי תיקבע כאשר הרופא סטה באופן ברור מנהלים ותקנים מקובלים, לא פעל באופן סביר, קבע החלטות לא נכונות שגרמו לנזק, התעלם מתלונות המטופל על אי נוחות וכאב עד לגרימת נזק, או ניהל מעקב רשלני ולא מקצועי אחר התקדמות הטיפול. להלן דוגמאות של מקרים אפשריים לקביעת רשלנות רפואית:

  • הרופא איננו אורתודנט – מאחר ויישורי השיניים בסקטור הפרטי הינם מקור להכנסה גבוהה עבור רופא שיניים, רופאים רבים מתפתים לבצעו ללא כל הכשרה בסיסית ומבלי לעבור את המסלול המקובל של הכשרה וקבלת תעודת מוסמך, או לחילופין, כאשר הרופא כן עבר הכשרה אך במקום שלא הוכר על ידי הסתדרות רופאי השיניים, ולכן הסמכתו אינה תקפה. חשוב לזכור –  במידה ואתם פונים לרופא שיניים למטרות יישור, אל תתפתו למחירים מוזלים באופן חשוד, בידקו מה הכשרתו של הרופא תחילה והאם הוא אורתודנט מוסמך עם תעודה רשמית של משרד הבריאות.

 

  • תכנון הטיפול ותוכנית המעקבים בוצעו באופן רשלני – לכל טיפול יישור שיניים יש תוכנית עבודה הנפרשת על פני זמן ממושך. תוכנית זו כוללת שלבים רבים ויעדים שיש להשיג. במידה ותכנון הטיפול היה שגוי מיסודו או שלא נערך מעקב מסודר אחר התקדמותו, הרי שעלול היה להגרם נזק לפיו של המטופל.

 

  • התעלמות מתלונות המטופל – זה נכון שהתקנת גשר על השיניים כרוכה באי נעימות, אך במידה ומטופל מתלונן על כאבים, על דלקות חריפות, על קושי לסגור את הפה בצורה נוחה ועוד, יש לבדוק במה מדובר ולהציע לו טיפול. התעלמות מתלונות מטופל עלולה לגרום לכך שהרופא המטפל לא השגיח כי שיניו של המטופל נסדקות ונשברות תחת הלחץ, שנגרם נזק ללסת בעקבות הטיפול, או שזוית התיקון שגויה ומניחה את השן במקום לא תקין.

 

  • הפעלת לחץ מסוכן ומוגזם על השן – על מנת להשיג את תזוזת השן, יש למתוח את התייל. אך מתיחה חזקה מדי עלולה להפעיל לחץ חזק יתר על המידה אשר עלול לגרום לנזקים חמורים לרקמות סביב השן, ללסת ולשן עצמה, לכאב עז ולדלקות חריפות.

 

כיצד עורך דין יכול לסייע במקרים של רשלנות רפואית בטיפול אורתודנטי?

עורך דין לרשלנות רפואית יכול לבחון את תוכנית הטיפולים שתיכנן האורתודנט, את ניהול המעקבים, את ההחלטות שקיבל, וכמו כן את הכשרתו ואת הניסיון המקצועי של הרופא עצמו כדי לוודא שאכן יש לו היתר לעסוק במקצוע האורתודנטיה. במידה ומסתבר כי הרופא פעל בצורה בלתי סבירה ובלתי מקובלת בתחום וסטה באופן ברור מנהלים ותקנות, ניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית.

לא כל יישור שיניים שנכשל ייחשב לרשלנות רפואית, על מנת לקבוע רשלנות רפואית יש להוכיח כי הרופא האורתודנט פעל באופן בלתי סביר ובלתי מקובל בתחום, וסטה באופן ברור מנהלים ותקנות שונות, תכנן תוכנית טיפולית שגויה מיסודה או לא ניהל מעקבים מסודרים אחר התקדמות המטופל שלו. 
במידה ויתברר כי הרופא שטיפל בכם אינו אורתודנט מוסמך על ידי משרד הבריאות ונגרם לכם נזק עקב טיפולו הכושל, בהחלט ניתן יהיה לשקול רשלנות רפואית. על מנת להתקין גשר בשיניי מטופל יש צורך בידע, הבנה ושליטה מלאה בתחום, ולכן מקצוע זה דורש הכשרה מטעם מוסד מוכר ומותנה בקבלת תעודה ממשרד הבריאות. 
עורך דין הבקיא ומיומן ברשלנות רפואית יכול לבחון את כל תוכנית הטיפולים שנכתבה עבור המטופל, כיצד התבצעו המעקבים, מה היו תלונות המטופל, כיצד הן טופלו וכדומה. בדרך זו ניתן יהיה לבחון את התנהלות הרופא ולבדוק האם נפל בה פגם אשר גרם לנזק משמעותי למטופל. 
יישורי שיניים לא אמורים להכשל, זוהי תוכנית לטווח ארוך שיש בה את כל הזמן הנדרש על מנת לתקן תוכנית טיפולים, לדייק את זוית המשיכה, לבדוק את העמידה ביעדים וכו. מסיבה זו במקרה ויישור השיניים נכשל יש לברר כיצד קרה הדבר. במידה וגם אתם סבורים שיישור השיניים שלכם נכשל עקב רשלנותו של רופא, חשוב לפנות לעורך דין בעל נסיון ברשלנות רפואית על מנת שיבחן את הדבר. 

אז מה היה לנו?

תמונה של עו"ד ישר יעקובי
עו"ד ישר יעקובי

מייסד המשרד, עורך הדין ישר יעקובי, החל את דרכו בעולם המשפט בשנת 1998. לאורך השנים צבר משרדו הצלחות משפטיות רבות. המשרד אף נבחר מספר פעמים על ידי חברת הדירוג הבינלאומית Dun @ Bradstreet כאחד ממשרדי עריכת הדין המובילים בישראל.

עו"ד ישר יעקובי ברשתות: פייסבוק | אינסטגרם | יוטיוב

זקוקים לשירותים משפטיים בנושאי רשלנות רפואית?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

מאמרים בנושא