תסחיף מי שפיר, מהו והאם זו רשלנות רפואית

מי שפיר הם המים המקיפים את העובר, עוטפים אותו, שומרים על חום גופו, מזינים אותו ומגינים עליו מפני זעזועים. מקורם בפלזמה מגוף האישה אך לאורך ההריון הם מתמלאים גם כתוצאה משתן שמפריש העובר. לקראת סוף ההריון מי השפיר כבר רחוקים מלהיות צלולים כפי שהיו בתחילת ההריון והם כוללים גם הפרשות, שיער שנשר מגופו של העובר, תאים מתים ועוד, כך שמגע עם דמה של האישה עלול לגרום לזיהום קטלני ולקריסת מערכות כללית של גוף האישה בתוך דקות ספורות. נכון להיום מדע הרפואה עדיין אינו יודע למנוע את התסחיף, אך תגובה מהירה של הצוות המטפל לסימנים הראשונים יכולים להציל את חייה של האישה ותינוקה. במאמר זה נספר לכם כל מה שאתם צריכים לדעת על תסחיף מי שפיר, מהו והאם זו רשלנות רפואית.

תסחיף מי שפיר, מהו והאם זו רשלנות רפואית

תסחיף מי שפיר הוא סיבוך לידה נדיר יחסית הנגרם כתוצאה מחדירה של מי השפיר של העובר לתוך זרם הדם של האם היולדת ואשר גורם לתגובה מהירה וקשה של הגוף עד כדי קריסת מערכות כללית ומוות. חדירת מי השפיר לדם יכול לקרות במהלך הפלה קשה, סיבוכי לידה, היפרדות שילייה, קרע ברחם או באחד מכלי הדם שבו באופן שגורם לזליגת מי השפיר לתוך הדם של האישה. חשוב לציין כי התערבות כירורגית כגון ניתוח קיסרי, זירוז לידה או פגיעת מכשיר ולדני בתעלת הלידה, בצוואר הרחם או ברחם עלולים גם הם לגרום לתסחיף להתרחש. מדע הרפואה אינו יודע למנוע את התרחשות התסחיף, אך מענה מהיר ומקצועי של הצוות הרפואי לסימנים ראשונים שלו יכול בהחלט להביא להצלת חייה וחיי העובר. למרות נדירתו, הוא אחד הגורמים הנפוצים ביותר למותה של אישה במהלך הלידה. להלן הסימנים האופייניים לתסחיף:

• חיוורון פתאומי – שינוי של צבע העור לחיוור או צהבהב עקב אובדן דם ותגובה קשה של הגוף לזיהום.
• פרכוסים – פרכוס הוא רעד חזק של השרירים שנגרם עקב מצב חירום של הגוף ועודף אנדרנלין.
• דופק מואץ – הלם זיהומי עשוי להעלות באופן דרמטי את דופק הלב של האישה.
• הקאות – נשים רבות מקיאות במהלך הלידה עקב המאמץ הרב, אבל חשוב לבדוק כל אישה שמקיאה במהלך הלידה ולראות אם בנוסף להקאות ישנם גם סימנים מדאיגים נוספים.
• קוצר נשימה פתאומי – קוצר נשימה פתאומי יכול להתרחש בשל חדירת נוזל מי השפיר למחזור הדם הריאתי של האישה.
• בילבול ואובדן הכרה – תגובות איטיות של האישה, ערפול, הכרה חלקית, אובדן הכרה, בילבול וחוסר התמצאות עשויים להעיד על תסחיף מי שפיר.

מניעת תסחיף מי שפיר

חדרי הלידה בישראל מודעים לסכנה הרובצת על כל יולדת ללא אפשרות לצפי מוקדם של תסחיף מי שפיר, ולכן מצופה מן הצוות הרפואי להיות ער ומודע לכל שינוי דרסטי במצבה הבריאותי של האם. בין היתר חיבור האם למוניטור למעקב, נקיטת זהירות מירבית בעת פקיעת מי שפיר ( מצב שבו  הרופא מסייע לזירוז הלידה על ידי ירידת מים מבוקרת ) זירוז לידה תרופתי, הליך כירורגי כגון חיתוכים באיזור הבטן או החדרת צנתר ושימוש במכשירים ולדניים כדי למנוע ככל הניתן חתכים וקרעים ברחם או בכלי דם שעלולים ליצור מגע עם מי השפיר ולסחוף אותם לתוך גוף האם.

חשיבות התגובה המהירה של הצוות הרפואי

התגובה של הגוף לחדירת מי השפיר קשה מאד ועשויה להוביל לקריסת מערכות כללית בתוך זמן קצר, לכן תגובה מהירה ואבחון מדוייק של המצב הבריאותי הינו קריטי לחייה של האישה. כל דקה חשובה כשמערכות הגוף של האם קורסות בזו אחר זו, ולכן החייאה, כיווץ כלי הדם באמצעים תרופתייים, הנשמה ועוד יכולים בהחלט לתת תמיכה מצילת חיים ולצמצם ככל הניתן את הנזקים האפשריים לגופה של האישה.

נזקים לאחר תסחיף מי שפיר

אישה שחייה ניצלו אודות טיפול מהיר ונכון של הצוותים הרפואיים, עדיין לא יצאה לגמרי מכלל סכנה ועלולה לסבול כל חייה מנזקים שונים בשל הפגיעה בכל מערכות הגוף והתגובה הקשה לזיהום. הפגיעות יכולות להיות נוירולוגיות, אי ספיקת כליות, הפרעות בקצב הלב, אסכימיה לבבית ( זרימת דם לא טובה ופגיעה באספקת חמצן ללב ) וקשיי נשימה מתמשכים.

תינוקות שאימם סבלה מתסחיף מי שפיר

העוברים עצמם אינם חשופים באופן ישיר לטראומה בשל תסחיף מי השפיר, אך כן יכולים להיות מושפעים עמוקות ממנו במידה ותסחיף מי השפיר מתרחש בשלב מוקדם של הלידה ועקב כך גם התינוק שעדיין עושה את דרכו דרך תעלת הלידה מפסיק לקבל אספקת חמצן מן האם לפתע ונקלע למצוקה בעצמו. אחוז ההישרדות של התינוקות שאימם לקתה בתסחיף מי שפיר עומד על 70%.

מהי רשלנות רפואית בתסחיף מי שפיר

עצם התרחשות תסחיף מי השפיר אינו נחשב לרשלנות רפואית מאחר והינו בלתי ניתן לחיזוי, אך פעולותיהם של הצוותים המטפלים הם אלו אשר יקבעו האם האישה תשרוד את התסחיף או לא. הביטוי של רשלנות רפואית בתסחיף מי שפיר מתחלק לשלושה חלקים:

• אי אבחנה כי מדובר בתסחיף מי שפיר – במידה והאם היולדת מציגה סימנים ברורים של תסחיף מי שפיר אך הצוות הרפואי מתעלם, מתמהמה, מקל ראש או אינו מזהה נכון את הסימנים ועקב כך מצב האישה מתדרדר עד לסכנה ממשית לחייה.
• קבלת החלטות שגויות שאינן סבירות – החלטות שגויות בנקיטת פעולות להצלת האם אשר אינן עולות בקנה אחד עם המקובל והסביר במצב כגון זה, מינון יתר של תרופות, פרוצדורות רפואיות לא מתאימות, איחור בקבלת החלטה או התמהמהות מוגזמת במתן עזרה.
• רשלנות רפואית במהלך פרוצדורה להצלת חיי האישה – רשלנות רפואית במהלך החייאה, ניתוח חירום, מאמצים שונים למניעת נזק נוסף לאם ולעובר או יילוד חירום אשר גרמו נזק באופן ישיר לאם ולעובר, לא הועילו או גרמו לבזבוז ואובדן דקות קריטיות בזמן חירום.