תביעה על הולדה בעוולה – מה חשוב לדעת?

על התיישנות, הגשת תביעה ופיצויים שיכולים להגיע למיליוני שקלים – במאמר שלפניכם

תביעת "הולדה בעוולה" היא תביעה לפיצוי כספי שמוגשת ע"י הורים במקרה של לידת ילד שסובל מתסמונת גנטית כלשהי ו/או ממומים מולדים שניתן היה לאתר במהלך ההיריון, אך בשל התרשלות, המומים או התסמונות לא התגלו.

הרעיון שעומד בבסיס התביעה הוא, שהזכות של ההורים, בעת שהאם הייתה בהריון, לקבל מידע מלא ונכון על מצבו הבריאותי של העובר, נשללה מהם, וכך נמנעה מהם האפשרות לבצע הפסקת הריון במקרה שהיו חפצים לעשות זאת.

מה בין תביעת הולדה בעוולה לתביעת רשלנות רפואית אחרת?

בשונה מתביעות רשלנות רפואית אחרות, למשל, רשלנות רפואית בהריון ולידה, רשלנות רפואית בניתוח קיסרי ועוד, בתביעה בגין הולדה בעוולה, התובעים (ההורים) לא טוענים, כי הרופא או בית החולים גרמו למחלה/למום של התינוק, אלא הטענה היא כי המום או המחלה יצאו מהכח לפועל בשל אי מתן מידע מלא או מתן מידע חלקי ולקוי. כלומר, אילו היה בידי ההורים המידע המלא והעדכני בדבר מצבו של התינוק, ייתכן שהיו בוחרים לבצע הפסקת הריון ולא להביא את התינוק הפגוע לעולם.

אם כן, במקרה שבו בשל רשלנות רפואית נמנעה מההורים קבלת מידע בדבר מצבו של העובר והאפשרות להפסיק את ההיריון, ייתכן שהם יוכלו להגיש תביעת רשלנות רפואית בשל הולדה בעוולה.

ההלכה בעניין הולדה בעוולה

בעבר נהגה הלכת זייצוב, לפיה להורים של תינוק שנולד עם מום או לקות קשה, הייתה זכות לתבוע פיצויים בשל הנזק שנגרם להם שמקורו בהתרשלות הצוות הרפואי, שלא אבחן את מצב העובר בזמן הריונה של האם. בנוסף, ליילוד היתה זכות לתבוע בנפרד מכח העילה של "חיים בעוולה".

בשנת 2012 בית המשפט העליון בטל את ההכרה בעילה של "חיים בעוולה", וקבע בפסק דין המר ("הלכת המר"), כי ההורים יכולים לתבוע פיצוי שיכלול את הוצאות גידול הילד וכיסוי רוב צרכיו הרפואיים והשיקומיים גם לאחר בגרותו.
העילה של הולדה בעוולה הורחבה ובמקביל נקבע, כי לא ניתן עוד להכיר בעילה של "חיים בעוולה". על כן, לא ניתן עוד להגיש תביעות עצמאיות של הילדים בגין "חיים בעוולה", אלא רק ההורים יכולים להגיש תביעה בגין "הולדה בעוולה".

התיישנות בתביעות הולדה בעוולה

בעבר, ע"פ ההלכה הקודמת התביעה שהוגשה ע"י הקטין הייתה יכולה להיות מוגשת עד הגיעו לגיל 25 שנים (כלומר: 7 שנים מיום שבגר). אולם, כיום, משנשארה רק תביעת ההורים, ניתן לתבוע עד 7 שנים מיום היווצרות העילה – בכפוף לחריגים שעשויים להאריך את תקופת ההתיישנות, למשל: מועד גילוי הנזק.

מכיון שתקופת ההתיישנות קוצרה, חשוב להיות מודעים לכך ולפנות לעורך דין רשלנות רפואית כדי להגיש תביעה במקרים המתאימים.

מקרים של הולדה בעוולה – דוגמאות מהפסיקה

• אי הפניית האם לביצוע בדיקות במהלך ההיריון, שעשויות ללמד על כך שהעובר סובל ממום או לקות, למשל: בדיקת חלבון עוברי, שקיפות עורפית, סקירת מערכות ועוד.
• אי הפניית ההורים לביצוע בדיקות גנטיות, למשל בדיקת נשאות לתסמונת האיקס השביר.
• פענוח רשלני של בדיקות שנעשו במהלך ההיריון (למשל, פענוח לא תקין של סקירת מערכות).
• אי מתן הסבר לגבי הצורך בביצוע בדיקות או לגבי התשובות של הבדיקות והסיכונים הנובעים מהממצאים.

פיצויים בתביעות הולדה בעוולה

הפיצויים בגין הולדה בעוולה עשויים להית גבוהים מאוד, ולרוב מגיעים למיליוני שקלים, שכן הפיצויים כוללים את ההוצאות הרבות הכרוכות בגידול ילד פגוע, כולל צרכיו גם לאחר שהוא הופך לבגיר ולמעשה למשך כל ימי חייו. מדובר בהוצאות רפואיות, שיקומיות, חינוך, דיור, עזרת צד ג', ניידות, יכולת השתכרות ועוד.

אם חלילה ארע לכם או למישהו מקרוביכם מקרה של הולדה בעוולה, כדאי לפנות בהקדם לעורך דין רשלנות רפואית בלידה, שיש לו ניסיון בהגשת תביעות בגין הולדה בעוולה. עורך הדין יבחן את המקרה, ויאמר לכם האם יש בסיס להגשת תביעה לפיצויים. זכרו, אחרי 7 שנים מיום היווצרות העילה, התביעה מתיישנת. לכן חשוב לפעול בהקדם ובתבונה.

לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין רשלנות רפואית ממשרד עורכי הדין ישר יעקובי, חייגו: 03-6914004.