מקוניום הינו חומר שחור וסמיך אשר נוצר במעי העובר כתוצאה מבליעת מי שפיר במהלך ההריון, ובמקרים מסוימים מפריש התינוק את המקוניום לתוך מי השפיר טרם הלידה. במידה ובזמן הלידה, בניסיונות הנשימה הראשונים שלו, ישאף התינוק את המקוניום עם מי השפיר לתוך ריאותיו, הוא עלול להינזק מכך ולסבול מזיהומים ודלקת ריאות. במאמר זה נסביר כל מה שחשוב לדעת על רשלנות רפואית במקרי תסמונת שאיפת מקוניום, כיצד נקבעת רשלנות ומה ניתן לעשות בנידון.
מהו מקוניום ומה הסכנה הטמונה בו?
כאשר התינוק מתפתח ברחם, הוא בולע מדי פעם את מי השפיר שלו ובתוכם גם שאריות ביולוגיות שונות, כגון: תאים מתים ושיער הפלומה שנשר. בליעת מי שפיר לתוך מערכת העיכול איננה מזיקה כלל ואף מועילה, בכך שמאפשרת למעיים 'להתאמן' על פעילות מעיים. רוב מי השפיר הנבלעים ייפלטו בחזרה אל שק ההריון באמצעות השתן, אך חלק מהם יצטברו במעיים ויהפכו לחומר צמיגי, דביק ושחור בשם מקוניום. בדרך כלל התינוק יפלוט את המקוניום ב– 24 השעות הראשונות לאחר הלידה– פעולה הנחשבת להפרשה הראשונה שלו, אך במקרים מסוימים ייפלט המקוניום לתוך שק מי השפיר ויזהם אותו. במידה והתינוק בעת לידתו ישאף בנסיונות הנשימה הראשונים שלו את מי השפיר המזוהמים במקוניום, הוא עלול ללקות בזיהום ודלקת ריאות, ולכן חשוב לבדוק כי מי השפיר אינם מזוהמים. מי שפיר מזוהמים נקראים 'מים מקוניים', ויש לנקוט מספר אמצעי זהירות במידה והתינוק אכן שאף אותם לריאותיו כגון סיוע נשימתי ומתן אנטיביוטיקה על פי צורך. ללא תמיכה זו, הזיהום ודלקת הריאות עלולים להביא לתוצאות הרסניות עד כדי פטירת התינוק, או לנזקים מתמשכים חמורים למשך כל חייו כגון נזק מוחי, פגיעה בתפקוד הריאות ופגיעות נוספות.
כיצד מאבחנים תסמונת שאיפת מקוניום?
מיילדת או רופא מיומנים מאד יכולים להבחין מיד כי מי השפיר אשר יורדים לאישה לפני הלידה הינם בעלי צבע ירקרק אופייני, אך לא תמיד צבע המים הינו מהימן מספיק כדי לקבוע או לשלול הימצאות מקוניום. לכן, מקובל כיום לבדוק דגימה קטנה של מי השפיר אם ניתן כדי לשלול תסמונת שאיפת מקוניום. במידה ולא נלקחה בדיקה של מי השפיר, אך התינוק מתקשה לנשום או שנשימתו מלווה בקולות גרגור, ניתן לבצע צילום רנטגן חזה כדי לזהות נוכחות של מים בתוך הריאות. סימנים נוספים של שאיפת מקוניום יכולה להיות תופעה של 'חזה נפוח' הנגרמת ממאמץ יתר לנשום או צבע עור חיוור מאוד.
האם ניתן למנוע מקרים של תסמונת שאיפת מקוניום?
במידה וצוות חדר הלידה חושד כי יש חשש לתסמונת שאיפת מקוניום טרם הלידה, ניתן להזליף מים נקיים לתוך שק מי השפיר של האם על מנת לנקז את נוזלי המקוניום או לבחור בלידה קיסרית אשר מונעת לחלוטין אפשרות שהתינוק ישאף מים מקוניים. עם זאת, יש לזכור שקשה מאד לאבחן הימצאות מים מקוניים בתוך בטנה של האם טרם הלידה אם אין סימנים חיצוניים לכך, כמו, לדוגמא: טפטוף מי שפיר שנבדק ונמצא מזוהם.
מה עושים במקרה והתינוק שאף מים מקוניים?
במידה והתינוק שאף מים מקוניים, בדרך כלל הטיפול בו יהיה בשני מישורים– תמיכה נשימתית קלה עד כבדה (החל מתמיכה נשימתית דרך צינורית או אינקובטור וכלה במכונת ECMO) ומניעת התפשטות זיהום בגוף התינוק. כמו כן, חשוב לבצע מעקב לאחר הטיפול כדי לזהות בזמן מקרים של נזקים אפשריים לריאות התינוק כמו למשל הצטלקויות או שאריות מים שלא נפלטו או הישנות וחזרה של הזיהום.
כיצד נקבעת רשלנות רפואית במקרי תסמונת שאיפת מקוניום?
רשלנות רפואית במקרי תסמונת שאיפת מקוניום מתמקדת בעיקר באבחנה וטיפול. אי אבחנה של תסמונת שאיפת מקוניום או אבחנה שגויה בחומרת מצבו של התינוק, וכמו כן טיפול שגוי בתינוק ששאף מים מקוניים, כל אלו עלולים להיחשב לרשלנות רפואית. לדוגמא: אישה הרה בשלהי הריונה חשה בזרזיף של מי שפיר. בזמן שהיא מחליפה בגדים כדי לחוש יותר בנוח ולהתכונן לקראת הנסיעה למיון, היא שמה לב שצבעם של מי השפיר ירקרק– שחור. היא מדווחת על כך לצוות בית החולים שקולט אותה לחדר הלידה, אך הצוות מקל בכך ראש ואינו נוקט כל פעולה כדי למנוע נזקים אפשריים מן התינוק. במהלך הלידה, שואף התינוק מים מקוניים ונקלע למצוקה נשימתית. עקב המצוקה הנשימתית נגרם לו נזק. אילו התייחס הצוות הרפואי לתלונת האשה ההרה ונקט אמצעי זהירות למניעת תסמונת שאיפת מקוניום בעת הלידה, ייתכן וניתן היה למנוע את הנזק מן התינוק.
מה עושים במקרה של תסמונת שאיפת מקוניום?
במידה ותינוקכם נפגע כתוצאה מתסמונת שאיפת מקוניום, חשוב לפנות לעורך דין רשלנות רפואית. עורך הדין בשיתוף עם גורם רפואי יבחן את דרכי ההתנהלות של הצוות הרפואי– האם הצוות הרפואי היה ער לעובדה שמי השפיר מזוהמים במקוניום, האם אובחן התינוק כסובל מקשיי נשימה עקב שאיפת מקוניום, וכיצד הוא טופל. במידה ויתברר כי אכן התבצעה רשלנות רפואית במקרה שלכם, ניתן יהיה להגיש תביעה לבית המשפט. במידה ואתם נפגעתם מתסמונת שאיפת מקוניום כתינוקות, תוכלו להגיש את התביעה עד להגיעכם לגיל 25.
כיצד בוחרים עורך דין לרשלנות רפואית?
במידה ותינוקכם נפגע משאיפת מקוניום אל תהססו לפנות לטובים ביותר בתחום. הוכחת רשלנות רפואית הינה עניין עדין ומורכב, וזאת בשל העובדה שאין הגדרה ברורה בחוק מתי ניתן לקבוע רשלנות רפואית, אלא מדובר בבירור מעמיק האם הרופא או הצוות הרפואי שטיפל בכם או בילדיכם פעל בצורה סבירה ומקובלת ועל פי הנחיות ופרוטוקולים שונים. על מנת שלא תסבלו עינויי דין בנוסף לקשיים שאתם עוברים, חשוב לבצע הערכה של סיכויי ההצלחה, ובמידה ואכן יתברר כי אתם או ילדכם נפגע כתוצאה מרשלנות – לנהל את התביעה באופן המיטבי ביותר תוך ליווי מקצועי.
