מקרים נפוצים של רשלנות רפואית בהריון
כל מקרה שבו בעטיה של התנהלות לא סבירה של הגורמים המטפלים נגרם נזק לאשה או לתינוק, יכול להוליד עילת תביעה. המקרים הנפוצים ביותר של רשלנות רפואית בהיריון הם היעדר אבחון של מצבים מסוכנים, שהיה על הרופאים לאבחנם.
דוגמאות למצבים של אי אבחון והתנהלויות רשלניות נפוצות אחרות:
מדובר במומים שניתן היה לראותם בסקירת המערכות או באי התייחסות לממצאים בבדיקות הסקר השונות הנערכות במהלך ההיריון, כדוגמת: שקיפות עורפית, חלבון עוברי, סקירת מערכות. כך גם אי הפנייה לייעוץ גנטי ובירור גנטי לוקה בחסר שבגינו התגלתה מחלה גנטית בעובר – למשל כשמתגלה סיכון ספציפי במהלך ההיריון או כשידוע על מחלות מסוימות במשפחה, כגון: פיגור שכלי.
אי מסירת מידע להורים בדבר אפשרות לבצע בדיקת נשאות למחלות גנטיות, כמו: תסמונת האיקס השביר, גם היא יכולה להוליד עילת תביעה ברשלנות רפואית אם בשל כך נולד ילד שחולה במחלה גנטית. זאת, משום שעל רופא הנשים חלה חובת זהירות כלפי האשה במהלך ביצוע מעקב ההיריון. עליו ליידע אותה על הבדיקות האפשריות, הן אלו שבסל של קופת החולים והן לגבי הבדיקות שניתן לבצע באופן פרטי (למשל: בדיקת צ’יפ גנטי, בדיקת ריצוף אקסום).
בכל המקרים הנ”ל, אם נולד תינוק הסובל ממום בשל אי אבחון או אי יידוע על אפשרות ביצוע בדיקות מתאימות, מומלץ להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית בהריון, ולבחון האם קיימת עילת תביעה המכונה “הולדה בעוולה”, אשר תזכה את ההורים בפיצויים.
לעתים אשה נמצאת בסיכון ללידה מוקדמת, בין אם ילדה בעבר בדרך זו, בין אם בשל ממצאים שנתגלו בהריון ובין אם היא נושאת ברחמה תאומים או יותר. רשלנות רפואית בהריון תאומים או בשל מקרה אחר שתואר לעיל יכולה להתרחש אם הריון של אשה שנמצאת בסיכון ללידה מוקדמת לא מטופל כראוי במסגרת מרפאה להריון בסיכון ולא ניתנות לה הנחיות רפואיות מתאימות שמטרתן למנוע ככל האפשר לידה מוקדמת, שכן לידת פג כרוכה בסיכונים משמעותיים לתינוק, בין היתר נזק מוחי או שיתוק.
אי יילוד מוקדם
כאשר האם נמצאת בהריון במצבים שמצריכים ליילד את התינוק בהקדם, כמו: רעלת הריון – בעיה שמהווה גורם עיקרי למחלות ומוות של נשים הרות ועוברים ופיגור בגדילה של העובר (IUGR). אם הרופא לא מזהה את הצורך ליילד את התינוק בהקדם, ונגרם נזק לתינוק או לאם, ייתכן שיהיה מקום להגשת תביעה לפיצויים בשל רשלנות רפואית.
העדר אבחון של מצבים מזיקים/מסוכנים
רשלנות רפואית יכולה להתרחש לא רק כאשר לא מאובחן מום גנטי שהיה על הרופא לראותו, אלא גם כאשר לא מאובחנים או לא מזוהים מצבים שעלולים לסכן את האם או את העובר, כמו: סוכרת הריון, היפוגליקמיה, תאימות Rh וזיהומים. כך למשל, סכרת הריונית שלא מזוהה ולא מטופלת עלולה לגרום לנזקים חמורים מאוד בהתפתחות העובר.
אי זיהוי של הריון חוץ רחמי
אם הרופא לא מזהה שההיריון מחוץ לרחם, והאשה ממשיכה בהריון, חייה עלולים להיות בסכנה
אי ביצוע גרידה בצורה תקינה
לעתים יש צורך להפסיק את ההיריון בשל סיבה רפואית או אחרת. רשלנות בביצוע פעולת הגרידה עלולה לגרום לנזק לאשה. מקרים כאלו של רשלנות רפואית בלידה או רשלנות רפואית בהריון (תלוי באיזה שלב מדובר במקרה כזה), יכולים להצדיק תביעה לפיצויים בשל רשלנות רפואית.
פסקי דין – רשלנות רפואית בהריון
מהפסיקה עולה, כי כאשר מוגשת תביעה לפיצויים בשל רשלנות רפואית בהריון, בית המשפט בוחן היטב את טענות הצדדים, הנתמכות בחוות דעת מומחים מטעמם ובהתאם לכך מכריע בשאלות ההתרשלות, הנזק והקשר הסיבתי. במקרים שבהם מוכח כי בשל התנהלות רשלנית נגרם נזק ליולדת או לתינוק, בית המשפט פוסק פיצויים.
כך למשל, בת”א 11721-05-17 בית המשפט דן בשאלה האם המעקב ההריוני בעניינה של התובעת היה מלווה בהתרשלות מצד רופאי המרכז הרפואי ע”ש בני ציון. נקבע, כי הנתבעים הפרו את חובת הזהירות למעקב קפדני בהריון שהוגדר כהריון בסיכון גבוה על רקע עברה של התובעת.
הצוות הרפואי לא בצע את כל הבדיקות הדרושות כדי לשלול קיומו של הריון חוץ רחמי. כמו כן, לא הופעל שיקול דעת ראוי בקבלת ההחלטות בנוגע להריון בסיכון גבוה. בשל הנזקים שנגרמו לתובעת ולבעלה (אובדן הריון תקין, טיפולים וצלקות), הוחלט לפצותה ב- 515,000 ₪.
| סוג הבדיקה |
מתאימה לגילוי הסכנות הבאות |
| סקירת מערכות |
סקירת מערכות באמצעות מכונת אולטראסאונד מאפשרת לגלות אנומליות בהתפתחות התינוק, כמו לדוגמא גולגולת קטנה מדי, העדר כף יד או כף רגל, מבנה לב לא תקין, וכמו כן גם הימצאות השילייה במקום המגביר את הסיכונים השונים ואת הסיכויים לסיבוכים בעת הלידה. |
| בדיקת אקו לב |
בבדיקה זו ניתן להאזין לדופק ליבו של העובר. העדר דופק פירושו כי העובר למרבה הצער אינו בחיים עוד, ודופק לא תקין יכול להעיד על התפתחות לא תקינה של ליבו. |
| בדיקת דם ושתן |
בבדיקת הדם והשתן ניתן לגלות עובדות חשובות ביותר באשר למצב בריאותו של העובר, ובמקרים מסויימים ניתן אף לזהות תסמונות גנטיות או תפקודים לקויים של איבריו. |
| בדיקת מי שפיר או סיסי שילייה |
בדיקה זו איננה חובה, אך היא בהחלט יכולה ללמד על מצב בריאות העובר והאם הוא לוקה בתסמונות או מחלות גנטיות. |
| בדיקת צי’פ גנטי |
בדיקה מתקדמת זו יכולה לספק תמונת מצב מדוייקת על מצב בריאותו של העובר והאם הוא סובל ממחלה או מתסמונת גנטית. |
| בדיקת NIPT |
גם בדיקה מתקדמת זו יכולה לשקף את מצבו של העובר מבחינה גנטית, ולזהות מבעוד מועד תסמונות ומחלות שונות |
רשלנות רפואית בהריון – התיישנות
אם מדובר בנזקים שנגרמו לאשה בעת שהייתה בהריון, ניתן להגיש תביעה בתוך שבע שנים מיום שהתרחש האירוע שגרם לנזק. אם עוסקים ברשלנות שבעקבותיה נגרם לתינוק נזק, הרי שניתן לתבוע עד הגיעו לגיל 25, כלומר: שבע שנים לאחר שהוא מגיע לגיל 18.
יש לציין, כי אם עילת התביעה היא מומים או תסמונות שלא אובחנו (“הולדה בעוולה”), עילת התביעה היא של ההורים, כך שההתיישנות היא שבע שנים מיום לידת הילד.
פיצויים בתביעת רשלנות רפואית בהריון
תביעות בגין רשלנות רפואית בהריון הן תביעות מורכבות, שמצריכות ידע ובדיקות מעמיקות של כל שלבי הטיפול וההתרחשויות. סכומי הפיצוי תלויים בהיקף הנזק שנגרם להורים או לתינוק, אך בדרך כלל ובמיוחד בתביעות בגין הולדה בעוולה, הפיצוי יהיה גבוה מאוד – בסביבות מיליוני שקלים, יכלול כיסוי של צרכי הילד הפגוע למשך כל חייו ויאפשר את המשך קיומו בצורה מכובדת למרות המום הקשה ממנו הוא סובל.
התייעצות עם עורך דין רשלנות רפואית
הריון שמסתיים בלידת ילד פגוע או בנזק חמור ליולדת עשוי ללמד על רשלנות רפואית. לכן, אם אתם חושדים בקיומה של רשלנות רפואית, מומלץ להתייעץ בהקדם עם עו”ד רשלנות רפואית בהריון, אשר יש לו הכלים והמומחיות לבחון את המקרה שלכם, להמליץ על הצעדים הבאים, לסייע לכם בכל שלבי ההליך ולייצג אתכם בתביעה.
מוזמנים להתייעץ עם עו”ד רשלנות רפואית ממשרד ישר יעקובי – נשמח לבחון את המקרה שלכם ולהעניק לכם ייעוץ משפטי מקצועי.
