איטמות פי הטבעת היא מום מולד שמופיע אצל 1 ל-4000-5000 יילודים.
זהו מום שמונע מהתינוק לתת צואה באופן תקין בשל עיוות שנוצר בהתפתחות קצה המעי הגס במהלך ההיריון.
כיצד ניתן לתקן מצב זה? באילו נסיבות ניתן לחשוד ברשלנות רפואית? על כל אלו ועוד, במאמר שלפניכם.
טיפול באיטמות פי הטבעת
מום מולד זה מצריך אבחון וטיפול באמצעות ניתוח בשלב מוקדם, מיד לאחר הלידה, ככל שניתן.
תינוקות שנולדים עם מום מולד של איטמות פי הטבעת, סובלים לרוב גם מבעיות בעמוד השדרה ומפיסטולה בין המעיים לבין מערכת השתן.
לעתים המומים הם קלים בלבד, ניתן לטפל בהם בקלות ולחיות עמם חיים רגלים ומלאים, אך במקרים אחרים המומים מורכבים יותר – למשל לידת תינוק עם העדר מוחלט של פי הטבעת.
ישנן שלוש דרגות חומרה לאיטמות פי הטבעת: קלה, בינונית וחמורה.
תוצאת הניתוח תלויה בעיקר בדרגת המום ובמעורבות של מערכות גוף נוספות.
המטרה של הניתוח היא להגיע לתוצאה תפקודית טובה של הילד, כלומר לאפשר לו בעתיד לשלוט על פעולות המעיים, להיגמל מחיתולים ולתפקד בצורה חברתית נאותה.
תינוקות הסובלים מאיטמות פי הטבעת זקוקים בדרך כלל לשלושה ניתוחים:
- הניתוח הראשון – יצירת קולוסטומיה. יוצרים פתח בדופן הבטן כדי לאפשר את יציאת הצואה. תכולת המעיים מתרוקנת לשקית שצמודה לעור. בניתוח זה מפרידים בין המעי הגס השמאלי לבין מערכת השתן ובדרך זו מונעים זיהומים בדרכי השתן.
- הניתוח השני – ניתוח זה מבוצע בדרך כלל בגילי 3-4 חודשים, כשמשקלו של התינוק מגיע ל-5-7 ק"ג. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית ובניתוח זה יוצרים את פי הטבעת.
- הניתוח השלישי – סגירת קולוסטומיה, כלומר: ניתוק השקית מגוף התינוק וחיבור המעיים לפי הטבעת שנוצר בניתוח הקודם. הניתוח מבוצע כ-8-10 שבועות לאחר הניתוח השני ולאחריו התינוק אמור לתפקד באופן רגיל.
רשלנות רפואית באיטמות פי הטבעת
רשלנות רפואית בהריון, ואף רשלנות רפואית בלידה יכולות להתרחש בכל אחד משלבי ההריון או הלידה.
אי פענוח נכון של תוצאות בדיקות הריון שמוביל ללידת תינוק שסובל ממום, ביצוע לידה בצורה לא מיומנת, רשלנות רפואית בניתוח קיסרי – פגיעה בעובר או באיברי גוף של האשה בשל ביצוע הניתוח בחוסר זהירות ועוד.
כך גם רשלנות רפואית באיטמות פי הטבעת. טיפול לקוי במום זה יכול להתרחש בכל אחד מהשלבים הנ"ל – בניתוח הראשון, בניתוח השני, בניתוח השלישי וכן במעקבים לפני ואחרי הניתוחים.
מקרה שהגיע לפתחו של בית המשפט בעניין זה הוא א 223843/02 ציגלמן יהודה נ' בית החולים העמק. מדובר בתינוק שנולד כשהוא סובל מאיטמות גבוהה של פי הטבעת ומהעדר פי הטבעת.
הטיפול בתינוק היה אמור להתבצע ע"פ שלושת השלבים הניתוחיים שתוארו לעיל.
במקרה הנדון, בתקופה שבין הניתוח הראשון לשני, בוצע לתינוק צילום להדגמת המעי הגס. ביצוע הצילום כלל החדרת חומר ניגודי בשם בריום.
לאחר הבדיקה, האם התלוננה כי לתינוק יוצא חומר לבן בעת מתן שתן, דבר שלימד על חדירת שתן לכיס השתן. לתינוק נגרם קוצר נשימה, צבעו האפיר והוא הועבר לטיפול נמרץ.
בהמשך התברר, כי הזרקת החומר הניגודי גרמה לפגיעה במעי, כך שהבריום דלף ממנו לחלל הבטן, חדר לשלפוחית השתן וגרם למהלך דלקתי קשה של דפנות המעי.
לאחר האירוע, התינוק הועבר לבית חולים אחר, לבקשת הוריו, שם נותח. לטענת הוריו, הניתוח נבע בשל דליפת הבריום למעי.
לאחר הניתוח השולמו בתינוק שלבי הטיפול שנותרו, בהם מטפלים בתינוקות שנולדים עם מום בפי הטבעת. התובע נותח, אך נותר סובל מכאבי בטן ומאפשרות בסיכוי גבוה לחסימת מעיים עתידית.
לטענת התובע ומשפחתו, הייתה רשלנות רפואית באופן הטיפול בו ובמיוחד בשימוש בבריום, שכן שימוש זה חרג באופן בוטה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת.
בית המשפט קבל את התביעה, וקבע, בין היתר, כי השימוש בבריום היה שימוש רשלני.
בסיכום, נפסק לתובעים פיצוי בסכום של 410,000 שקלים.
התייעצות עם עורך דין רשלנות רפואית
אם חוויתם מקרה של רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קולוסטומיה לתינוק שלכם שנולד כשהוא סובל מאיטמות פי הטבעת, פנו בהקדם לעורך דין רשלנות רפואית לצורך ייעוץ משפטי ובדיקת אפשרות הגשת תביעה וקבלת פיצוי כספי.
* לייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין רשלנות רפואית ממשרד עורכי הדין ישר יעקובי, חייגו: 03-6914004.
